הכל נשאר במשפחה • בית בכפר
עמוד הבית בית בכפר > מאמרים > כללי > הכל נשאר במשפחה

הכל נשאר במשפחה

האחיות חנה שפיר, רחל גלמודי וזיוה הרפז מתגוררות שלושתן בבית בכפר הדרים בכפר סבא ונהנות מדירות נעימות, פרטיות ועצמאות ובמקביל מקרבה ואחווה משפחתית

לקרבה גיאוגרפית למשפחה ולחברים יש משקל רב בבחירת מקום מגורים בכל שלב בחיים, אך בעיקר כשמדובר בבחירת דירה בדיור מוגן. מסיבה זאת, בחרו כמה מדיירי בית בכפר להצטרף לבית בו מתגורר בן משפחה נוסף, או חבר קרוב. מגורים בסמיכות אלו מאפשרים תחושת ביטחון וחמימות משפחתית, בלי לפגוע כהוא זה בפרטיות ובעצמאות.

המבנה מצא חן בעינינו
"שלוש אחיות, או שלושה אנשים הקשורים זה לזה ובוחרים לעבור לגור בקרבת מקום, מונעים בדיוק מאותו צורך", אומרת חנה שפיר, בכורת האחיות לבית ברש שהפכה לדיירת בכפר לפני 13 שנה. "בעלי ואני הגענו לכאן לאחר חיפושים ובדיקות רבות. מימי לא גרנו קודם בבית משותף. התגוררנו במשך 50 שנה בבית בודד במקום מקסים ויפה שהיה מרוחק מהכל - כדי לקנות כיכר לחם היינו צריכים לנסוע במכונית. אבל בגיל מסוים, כשהחיים בבית נעשו מורכבים יותר, התגבשה אצלי ואצל בעלי החלטה לבחון אפשרות ללכת לגור בבית מוגן, בכפר סבא, ליד אחד הילדים .
"אחרי שפסלנו כמה בתים שלא נראו לנו, בין השאר בשל המסדרונות הארוכים, בדומה לבתי מלון, הגענו לכאן. המבנה כאן מצא חן בעינינו מאוד. עברנו לגור כאן בגלל המבנה, לא בגלל שום דבר אחר", שפיר מדגישה. "גם אני וגם בעלי לא הכרנו כאן אף אחד ולא ידענו איך הדבר הזה מתנהל ואיך הוא מתרחש, אפשר לומר שפשוט זרקנו את עצמנו לתוך הבית הזה מפני שהוא כזה".

יש לנו כאן גם חברים חדשים
לפני כשנה הצטרפו לבית זיוה הרפז, הצעירה בבנות משפחת ברש ובעלה. "אנחנו מראש פינה, זה מקום יפהפה והיו לנו שם חיים נהדרים", היא מספרת, "אבל כשהגענו לגיל שאי אפשר לעבוד יותר במטע התחלנו לחפש דיור מוגן שיתאים לנו באזור, בין היתר בגלל הקרבה לשני הילדים שלנו שגרים עשר דקות מכאן.
הבית מצא חן בעינינו - בחרנו לגור במבנה הוותיק ולא בחדש - הוא פשוט מתאים לנו יותר. למרות שעברנו לגור כאן רק לאחרונה כבר יש לנו כאן בנוסף למשפחה גם חברים חדשים. אנחנו גם נהנים מהחוגים. כמובן שאני עדיין מתגעגעת מאוד לבית שהיה לי, אבל לאנשים בגילנו זה מקום מאוד טוב".
רחל גלמודי, האחות האמצעית הצטרפה לבית לפני כתשעה חודשים בלבד. "קודם גרתי כמה שנים בדיור מוגן אחר ברעננה, ביחד עם בעלי, קרוב לנכדים ולנינים המתגוררים ברעננה ובקדימה. עברנו לשם ממשמר השבעה. אחרי שבעלי נפטר, החלטתי שמכיוון שיש לי כאן שתי אחיות, גם אני מצטרפת. עשיתי את השינוי ואני מאוד מרוצה מכך. היתה לי כאן "ועדת קליטה טובה" שקיבלה אותי בזרועות פתוחות", אומרת גלמודי בחיוך ומתכוונת לאחיותיה. "עם החברות שהכרתי במקום הקודם אני עדיין שומרת על קשר, העובדה שאני עדיין נוהגת בהחלט תורמת לכך".

מפגש קבוע לפעילות תרבותית
"באנו ממשפחה גדולה ומגובשת", מסכמת שפיר, "יש לנו שני אחים שגרים לא רחוק - ברמת גן, וכולנו ביחד עם בני הזוג שחלקם הלכו לצערנו לעולמם ועם הילדים, הנכדים והנינים נהגנו לצאת יחד לטיולים ולקיים מפגשים משפחתיים, שעדיין מתקיימים מדי פעם.
הנוכחות של שתי אחיות נוספות במקום מהווה עבור כל אחת מהן תמיכה רוחנית ונפשית. מדי יום בדיוק בשעה 18:00 שלושת האחיות נפגשות ומבלות יחדיו בפעילות התרבותית של הבית הכוללת הרצאות, קונצרטים וכו'.
"אנחנו נפגשות גם בהזדמנויות אחרות", אומרת שפיר, "פעם אוכלות יחד, פעם סתם יושבות יחד, אבל כל אחת מאיתנו עולה ממעלית אחרת לדירה שלה ולכל אחת יש את החופש ואת הפרטיות שלה, ובמקביל, אם אנחנו רוצות אנחנו תמיד יכולות לשתות קפה יחד וזה מאוד נעים", היא מסכמת.

Y&A בניית אתרים | איפיון Pitangoux UI/UX