דוקטור פלדמן על רפואה מונעת ושגרת טיפול במבוגרים
עמוד הבית בית בכפר > מאמרים > כללי > רפואה מונעת ושגרת טיפול – מאמר של דר' פלדמן

רפואה מונעת ושגרת טיפול – מאמר של דר' פלדמן

בדיקות סינון (SCREENING) במבוגרים

 
מספרם של המבוגרים בני ה- 65 ויותר הולך וגדל. כיום, חלקם ביחס לכלל האוכלוסייה מגיע לכדי 12% עד 14%. בעוד כעשרים שנה חלקם ביחס לכלל האוכלוסייה יגיע לכדי 20%. מספרם של בני ה 85 ויותר המכונים בספרות הגרונטולוגית (THE(OLDEST OLD יגדל יותר מכל קבוצת גיל אחרת - הן יחסית לכלל האוכלוסייה, והן במספרים מוחלטים - וישלש את עצמו.
שמירה על בריאות תקינה ורפואה מונעת מתחילים בגיל צעיר. ידוע, שתזונה נכונה, מניעת עישון ופעילות גופנית תורמות לעליה באיכות ובתוחלת החיים. הוכח, כי גם בגיל המבוגר יש מקום להמשיך בפעילות גופנית (מבוקרת) וכי פעילות כזו בקרב מבוגרים מפחיתה או דוחה את הסיכון ללקות במחלות לב, סוכרת ואוסטיאופורוזיס. פעילות גופנית בגיל המבוגר תורמת לשמירה על משקל רצוי, משמרת את התפקוד המוטורי של המבוגר, מעלה את מסת השריר שלו, משפרת את מערכת החיסון ומגינה על הגוף מפני רדיקלים חופשיים (היכולים להאיץ תהליכי הזדקנות).

בדיקות סינון למחלות לא סרטניות:
קיימת חשיבות רבה לבדיקות סינון במבוגר, למחלות שאינן מחלות סרטניות (על מחלות סרטן – בהמשך המאמר), משום שהתועלת באבחון מוקדם ובטיפול בהן היא מיידית ומשפרת באופן בולט את איכות חייו ואת תפקודו של המבוגר. תזונה- כיום, יותר מתמיד, מושם דגש על נושא התזונה במבוגרים. לדוגמא, בשנים האחרונות נמצא כי מספר המבוגרים הסובלים מרמות נמוכות של ויטמין D בגופם הוא גבוה מאד. תוספת של ויטמין D לדיאטה שלהם במינון מתאים, תחזק בצורה משמעותית את מערכת השריר-שלד שלהם. (למידע על צריכה מומלצת של ויטמין D למבוגרים)

דיכאון- במבוגרים יש לבצע הערכת סקר לדיכאון (מחלה שכיחה מאד אשר לעיתים קרובות אבחנתה מתעכבת או מוחמצת). גורמי סיכון לדיכאון במבוגר: היסטוריה משפחתית (חולים עם דיכאון במשפחה); מין נקבה; נוכחות של מספר מחלות כרוניות (MORBIDITY- CO).
לחץ דם- יש לבצע בדיקות סינון ליתר לחץ דם. יותר מ 50% מהמבוגרים בני 65 ויותר סובלים ממחלה זו. חלקם - כ 20% - לא מאובחנים ולפיכך לא מטופלים כיאות. לצערנו כ- 20% נוספים מקבלים טיפול עודף ליתר לחץ דם ללא כל צורך.
איבחון בזמן וטיפול נכון מפחיתים את הסיכון לאירועים מוחיים ולבביים עקב לחץ דם לא מאוזן. כמו כן יש לאיזון לחץ הדם השפעה מיטיבה על תהליכי חשיבה (קוגניציה), על תפקוד ועל תחושה טובה/הרגשת רווחה ואיכות חיים WELL BEING)) של המבוגר.
יש מקום לבצע בדיקת סינון ליתר לחץ דם עד גיל 85. מעבר לגיל זה לא הוכח בספרות הגרונטולוגית כי התחלת טיפול ליתר לחץ דם במבוגרים שאובחנו לראשונה בגילאים אלו מפחיתה את התחלואה (המוחית והלבבית) או התמותה שלהם.
ראיה- יש לבצע בדיקות ראיה ומדידת לחץ תוך עיני תקופתית על ידי רופא עיניים. בדיקות תקופתיות כאלו יכולות למנוע ליקוי תחושתי קשה במבוגר המלווה בירידה תפקודית ופגיעה בעצמאותו.
חיסונים- קיימת המלצה גורפת להתחסן כנגד שפעת ודלקת ריאות במבוגרים בני 65 ויותר.

בדיקות סינון למחלות ממאירות:
בבואנו לדון בסוגיית עצם ביצוע בדיקות סינון למחלות ממאירות במבוגרים ועד כמה מעמיק צריך להיות הברור כדי לאבחן מוקדם מחלה קשה, עלינו להתחשב בנתונים הבאים:
1. פענוח תוצאות בדיקות העזר במבוגר הוא בעייתי יותר בשל מחלותיו הנלוות ובשל השינויים הקשורים לגיל החלים במערכות גופו.
2. תוחלת החיים הצפויה של המבוגר, בהתחשב בגילו ובמחלותיו הנלוות. ניתן על סמך הערכה גריאטרית כוללנית (COMPRHENSIVE GERIATRIC ASSESSMENT) להעריך תוחלת חיים בכל גיל וגיל.
3. העובדה שככל שהגיל מתקדם אזי מהלך המחלה של חלק מהמחלות הממאירות הוא איטי יחסית.
4. שיעורי הצלחה/כשלון/סיבוכים/סבל נפשי ופיזי של הבדיקות והטיפול העתידי למחלה (אם תימצא).
5. איכות החיים הצפויה לאחר ביצוע הבדיקות וסיום הטיפול.
6. העדפות החולה, הסכמתו לטיפול לאחר גילוי המחלה, תמיכת בני המשפחה, שיקולים סוציאליים, כלכליים, רגשיים, דתיים ופילוסופיים.

בדיקות סינון לגילוי סרטן המעי הגס:
יש צורך לבצע בדיקת צואה לדם סמוי פעם בשנה, וקולונוסקופיה פעם בעשר שנים, בהתאם להחלטת הרופא המטפל. בדיקות אלו יש לבצע מגיל 50 ואילך. אין מקום לביצוע הבדיקות הנ"ל באם תוחלת החיים הצפוייה היא פחות מ 5 שנים, או אם המבוגר סובל ממחלות נלוות משמעותיות כמו למשל אי ספיקת לב קשה. יש לזכור כי ההכנה לבדיקת קולונוסקופיה היא לא נעימה ושקיימים סיכונים בבדיקה. לדוגמא: ניקוב המעי (PERFORATION) ודמום.

בדיקות סינון לגילוי סרטן צוואר הרחם:
אישה שהתמידה וביצעה בדיקת PAP (משטח מצוואר הרחם) במשך השנים באופן שיגרתי, ותוצאות הבדיקות היו תמיד תקינות יכולה להפסיק לבצע בדיקת סינון זו בהגיעה לגיל 70. מי שלא עשתה בדיקת סינון זו באופן שיגרתי במהלך השנים, עליה לבצע את הבדיקה גם בגיל זה. והיה ותוצאות שתי בדיקות בהפרש של שנה הן תקינות אין צורך בבדיקות נוספות.

בדיקות סינון לגילוי סרטן השד:
הוכח כי בדיקת ממוגרפיה עשוייה להפחית את הסיכון לתמותה מסרטן השד. לפיכך מומלץ לבצע את הבדיקה כל שנה-שנתיים כל עוד תוחלת החיים היא מעל 5 שנים.

בדיקות סקר לגילוי סרטן הערמונית:
אין מקום לבצע בדיקת סינון (בדיקת דם ל PSA) לסרטן הערמונית מעל גיל 75 בשל העובדה שגילוי בשלב מוקדם בגילאים אלו לא משנה את מהלך המחלה ולא משפיע על תוחלת החיים.

בדיקות סקר לסרטן ריאה, לבלב ושחלות:
בגילאי 75 ויותר אין מקום לבדיקות סינון לגילוי מחלות אלו.

לסיכום: העלייה בתוחלת החיים שאנו עדים לה בעשורים האחרונים, הביאה לכך שיותר ויותר מבוגרים עוברים בדיקות סינון לגילוי מחלות קשות וכתוצאה מכך עוברים טיפולים מורכבים (ניתוחיים ותרופתיים). יש לשקול בתבונה את יעילות הברורים והטיפולים המוצעים למבוגרים מול הסיכונים הרבים הכרוכים בהם. מנגד, בל נשכח, כי לאורח חיים נכון ולבדיקות סינון למחלות שאינן ממאירות, יש תרומה של ממש לאיכות חייו של המבוגר.

הערה: המאמר דן בבדיקות סינון למבוגרים א-תסמינים (ללא תלונות רפואיות), ולא בבדיקות לצורך איבחון תלונות ספציפיות. המאמר אינו מהווה תחליף להתייעצות פרטנית עם הרופא המטפל. מטבע הדברים הרפואה היא מדע דינמי ולמרות שהכתוב במאמר מסתמך על מה שמקובל היום בספרות הגריאטרית העדכנית ביותר, הרי ההמלצות עשויות להשתנות מעת לעת.

Y&A בניית אתרים | איפיון Pitangoux UI/UX