מאמרים לבני הגיל השלישי

שמי דוד גונן. גרתי בהרצליה ולפני 14 שנה נכנסתי לבית שלנו. היו לי שלושה ילדים (בן אחד נפטר בתאונת אופנוע). נשארו לי שתי בנות וכלה, 8 נכדים, 10 נינים – כולם קשורים אחד לשני, בקיצור אידיליה משפחתית.

גרתי באשדוד משנת 1961 כל החיים רציתי לעבור לקיבוץ ולחיים השיתופיים, התנדבתי שנים רבות בבתי אבות ובמחלקות סיעודיות וידעתי כמה חשוב להיות במקום מסודר בשנות הבגרות. מייד כשראיתי פרסום של בית בכפר גדרה החלטתי שזאת ההזדמנות לעבור לחיים בחברה שוקקת ופעילה.

גרתי ברמת גן במשך עשר שנים, אלמנה פלוס זוג תאומים, התאלמנתי חודש לאחר הולדת התאומים להם ציפינו כ- 13 שנים, גידלתי את הילדים בכוחות עצמי, הייתי אחות משך 42 שנה בקופת חולים מאוחדת ונהגת אמבולנס של מד"א ברמת גן לאחר שהילדים עזבו את הקן, הרגשתי בדידות והחלטתי שהמקום שלי הוא בדיור מוגן, לאחר מספר ביקורים במקומות שונים ולאחר סיור קצר בבית בכפר הדרים הבנתי מיד שמקומי כאן בעיקר בגלל המרחבים, האנשים הניקיון, הגינה, והפרוזדורים המוארים והרחבים.

שמי לאה הרפז, אני עובדת ברשת מזה כ 10 שנים כמזכירה רפואית בבית בכפר הדרים. לבית בכפר הגעתי במקרה, עם ניסיון בעבודה במערכות רפואיות בבית חולים מאיר.

אני בת 35 נשואה לרונן ואמא לאיתמר הדר ואיתי. את עבודתי "בבית בכפר גדרה" התחלתי לפני 5 וחצי שנים במחלקת השיווק מתוך מטרה להכיר מקרוב את נושא אוכלוסיית גיל הזהב. הבית היה בראשיתו, מיד לאחר הפתיחה, הצוות היה מצומצם, הדיירים היו מעטים והתחושה הייתה שנוצרת לה משפחה קטנה. כך עברו להן השנים ואני חייבת להודות – למרות צמיחתו של הבית התחושה נשארה תחושת משפחה, האפשרות להגיע לכל דייר לשמוע את בעיותיו, להכיר את עברו ולעזור בעיתות מצוקה נשארה, ואלו הם היתרונות של בית בכפר. אני יכולה להגיד שצמחתי יחד עם הבית…

שמי איבון פרייפלד ואני מנהלת משק הבית בבית בכפר הדרים משנת 1996. אני בת 61 נשואה + 3 ילדים ו- 5 נכדים.

שמי אורנה אנקור, ואני אחות ראשית בבית בכפר הדרים. אני עובדת בבית מזה כ 14.5 שנים. הצטרפתי עם הקמתו של הבית. אני מוצאת עניין ואתגר מקצועי גדול בעבודה עם הגיל השלישי הן ברמה המקצועית והן ברמה האנושית. זהו גיל שמביא עימו הרבה חכמה וניסיון חיים, תבונה ופידבק. יש לי תקשורת ויחסים מאד טובים עם הדיירים וגם עם המשפחות וסביבתם הקרובה. זהו קשר הדוק שנבנה בכל השנים בהם אני עובדת בבית בכפר. קשר של משפחה.

לפני מספר שנים הוזמנתי להשתתף באחד מהפאנלים בכנס של מפעילי תרבות במוסדות שונים. בפני משתתפי הפאנל הוצגה שאלה אחידה – כיצד אתה רואה את תפקידך כמנהל או רכז תרבות?

אני בת 61, אני נשואה ואם לשלושה בנים וכלב בן שש עשרה. לבית בכפר הדרים הגעתי בדצמבר 1995, כחודש לפני פתיחתו. הבית היה עדין תחת בנייה, פרוץ ולא גמור אך הייתה באוויר תחושה מאד מיוחדת, הייתה התרגשות של התחלה חדשה, תחושה של חלוציות שלנו יחד עם הדיירים כשיחד גילינו ויצרנו עולם חדש.