פחד לעזוב את הבית – סיפורם של ציפי ויוחנן דורון, דיירים בבית בכפר גדרה

בגיל 70 התחלנו לבדוק אפשרויות של מעבר לדיור מוגן. חשוב היה לנו להיות קרובים לפחות לאחד מהילדים. ולראות סביבנו אנשים פעילים ופתוחים. לא פשוט לעזוב 25 שנה של חיים במקום שהיה לנו טוב, עם חברים ותיקים, התנדבויות ובכלל לעבור ממשהו ידוע למשהו שנשמע נהדר אך זר.

הפור נפל על גדרה, בית בכפר ומעכשיו בית! נרשמנו בין 5 הדיירים הראשונים, כאשר מלבד קירות בטון ובוץ של חורף- לא היה כלום.
הפחד לעזוב את הבית והאם עשינו את הצעד הנכון קינן בנו עד השלב שעברנו לבית בכפר גדרה. עברנו עם הרהיטים הישנים והרגילים שלנו על מנת להימנע מתהפוכות גדולות, וכאן אנו ממשיכים לחיות באורח חיים עצמאי, איכותי ונוח. נוספו לנו ביטחון בריאותי, תרבות מגוונת וחברים חדשים עם מטרה ומכנה משותף. הילדים עודדו אותנו בכל צעד, וכאשר ראו את ההתאקלמות שלנו עם הצוות והחברים בבית החדש, כשחיוך נסוך על פנינו - הילדים נרגעו. המלצה מכל הלב: לכולם בריאות טובה, חיים ארוכים ואל תהיו אגואיסטים, תביאו עוד חברים שיהיה גם להם טוב כמו שלנו טוב כאן בדיור מוגן.